החלטה בתיק ס"ע 3784-10

1.      בפני בקשת הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן- המבקשת) ליתן צו גילוי מסמכים ספציפי. בקשה זו יסודה בתביעה ובתביעה שכנגד אשר הגישו הצדדים בתיק שבכותרת.

2.      התובע והנתבע שכנגד (להלן- המשיב) מתנגד לבקשה וטוען כי הבקשה מהווה ניסיון לדוג ראיות אשר אינן מצויות בידי המשיב וממילא אינן רלוונטיות לדיון במחלוקת בין הצדדים.

המסגרת המשפטית

            3. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כך-

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

            4. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטיהוא. (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005;  ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום  24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010)

          5. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק,  (מיום 28.3.07 )  כדלקמן - 

               " שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת

               קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.   אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

6. כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים ,

יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים

העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים

שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך.  כמו כן, אין להורות על  גילוי מסמכים גורף ורחב

(דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429;  דב"ע

נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית , פדע כז 225)

           7. לאחר שעמדתי על תכליתו של הליך גילוי מסמכים , אבחן להלן את המסמכים אשר גילוים מבוקש בענייננו.

8.       חשבונית ו/או דרישת תשלום שהוציא המשיב לנועם עמיהוד/עדי מערכות מים (להלן- מר עמיהוד) בתקופה שמחודש 3/08 ועד 31.12.09 .

לטענת המבקשת גילוים של מסמכים אלה מבוקש לאור טענתה בכתב התביעה שכנגד כי המשיב הפר אמונים עת לא גילה כי במהלך חודש 3/08 נועם עמיהוד - עדי מערכות מים (להלן- מר עמיהוד) הגיש מועמדות למכרז למתן שירות לבי"ח מאיר , בשעה שהיה מנוע לעשות כן על פי ההסכם שצורף כנספח ג' לכתב התביעה שכנגד- הסכם להפסקת פעילות משותפת בין חברה בבעלות מר עמיהוד ובין חברת מי טק אשר פעלו עד אותו מועד במסגרת שותפות (להלן- הסכם להפסקת הפעילות או נספח ג'). לטענת המבקשת המשיב הפיק תועלת אישית מהתנהלותו האמורה ולא פעל לעצור את מר עמיהוד  , והכל בעודו משמש כעובד בכיר במבקשת והדבר מצוי  בתחום אחריותו. בתשובה לתגובה הוסיפה המבקשת   כי ככל שקיימות חשבוניות ו/או דרישות תשלום שהנפיק המשיב למר עמיהוד בתקופה הרלוונטית , יש לאפשר גילוין על מנת לאפשר בדיקה האם מי מהן מתייחסת לסיוע לזכייה במכרז לביה"ח מאיר. 

מנגד טען המשיב כי לא קיימות חשבוניות או דרישות תשלום  בגין "סיוע" כנטען של המשיב למר עמיהוד. מכל מקום ההסכם להפסקת הפעילות והנספח לו נחתמו הרבה לפני מכירת נכסי מי טק למבקשת והם אינם רלוונטיים למחלוקת בתביעה.   כמו כן בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם המשיב צוינה התוספת להסכם הפסקת הפעילות לפיו בוטלה ההסכמה עם מר עמיהוד כי הוא לא יתקשר עם לקוחות השותפות.